אני חוזרת לבלוג הנוכחי , אחרי שתיקת בלוג של 3 שנים. כתבתי פה ושם במקומות מקוונים אחרים, וכמובן שבמקומות לא מקוונים, אך סך הכל אין משהו שנחקק בזכרוני במיוחד . ועתה, יחד עם זה שאני רוצה לכתוב פה משהו , אני בבעיה - איזה משפט ראוי להכתב ולא להשתכתב ולא להמחק? האם ישנה תחושה שאני לא מכירה עדיין של דיוק מזוקק , שממנה אפשר להסיק שמשפט ראוי להכתב? מאחר שהמילים נמצאות על המסך מולי באופן סטטי שאינו חולף. אינני יכולה שלא לחוש כי כל משפט צריך להיות איזו פנינה מיוחדת. אך כל המשפטים הם כאלה שברגע מסויים ונהדר נראים לי כמתארים איזו מחשבה יצירתית ומהממת, וכמה שעות אחר כך, המחשבה מתפוגגת לתוך ים המחשבות.
אוקי, אנסה לחלוק משהו אישי. היום חשבתי לעצמי , שאין טעם להגדיר מראש מה אעשה כעבודה וכקריירה, אלא רק לכוון אל יצירה של מרחב עשייה . מרחב בזמן. זמן שבו אני פנויה מעיסוקים אחרים . ואז לראות לאן זה יוביל אותי. וכמובן להגדיר כללים מסוימים, אילוצים, של כמה זמן, כמה כסף, איך להתפרנס.
2 comments:
נוגע לי ללב - אם רוצים שכל משפט יהיה מושלם אז לא מדברים, נכון?
נכון...:)
Post a Comment