לפעמים האחריות על החלטת החלטות שמשפיעות על התינוק שלי היא קשה מנשוא. היום נסעתי באוטו עם דודי למפגש חברות .ותינוקות בו רציתי לנכוח יחד איתו

יצאתי לדרך בערך בשעת שנת הצהריים של דודי. דודי קיטר או בכה או שתק שתיקה שמשמעה בשבילי היתה שהוא משלים עם המצב באופן זמני. מה היה הדבר ה"נכון" לעשות? לעצור כדי לשפר את המצב ואז לחזור מיד הביתה? להמשיך ויהי מה? אני עשיתי עצירה אחת ארוכה, וכעבור בערך שעה ורבע בדרך (הדרך התארכה בשל העצירות וניווט גרוע) החלטתי שאני מוותרת על להגיע למפגש ועוצרת באיזור מוצל, יוצאת עם דודי מהאוטו ועוזרת לו להירדם, ואז נוסעת הביתה בחזרה.

לי היתה חוויה גרועה - אני נסעתי באווירה של לחץ פרק זמן ארוך (סך הכל יותר מ3 שעות ) ביום שישי במקום לעשות משהו מרגיע ונעים, וגם לא הגעתי למפגש.

דודי סבל מנסיעה ארוכה ומבולבלת באוטו ושנת צהריים קצרה מדי.

אז אף אחד משנינו לא יצא נשכר מן הנסיעה הזו. היא לא תרמה לרווחתה של האמא וגם לא לרווחתו של התינוק

התכנון המקורי שלי היה לצאת לדרך מיד כשדודי מתעורר בתקווה שאז ירגיש בסדר להיות בכסא בטיחות באוטו.אך לא יצאתי לפי התכנון.

וכשראיתי שאני יוצאת כבר בשעת הצהריים, האם עדיף היה לוותר על הנסיעה, למרות שתיכננתי להגיע? בבחינת לתכנן להגיע רק בתנאי שאני יוצאת בתיזמון כזה שהוא מיטבי בשביל דודי. זהו אופן תיכנון מאוד שונה מזה שאני רגילה אליו. אני

רגילה לצאת באיחור גמיש...

ומה לגבי לצאת לדרך על תנאי? להתחיל לנסוע ולראות איך דודי מגיב?

'

חזרתי

אני חוזרת לבלוג הנוכחי , אחרי שתיקת בלוג של 3 שנים. כתבתי פה ושם במקומות מקוונים אחרים, וכמובן שבמקומות לא מקוונים, אך סך הכל אין משהו שנחקק בזכרוני במיוחד . ועתה, יחד עם זה שאני רוצה לכתוב פה משהו , אני בבעיה - איזה משפט ראוי להכתב ולא להשתכתב ולא להמחק? האם ישנה תחושה שאני לא מכירה עדיין של דיוק מזוקק , שממנה אפשר להסיק שמשפט ראוי להכתב? מאחר שהמילים נמצאות על המסך מולי באופן סטטי שאינו חולף. אינני יכולה שלא לחוש כי כל משפט צריך להיות איזו פנינה מיוחדת. אך כל המשפטים הם כאלה שברגע מסויים ונהדר נראים לי כמתארים איזו מחשבה יצירתית ומהממת, וכמה שעות אחר כך, המחשבה מתפוגגת לתוך ים המחשבות.

אוקי, אנסה לחלוק משהו אישי. היום חשבתי לעצמי , שאין טעם להגדיר מראש מה אעשה כעבודה וכקריירה, אלא רק לכוון אל יצירה של מרחב עשייה . מרחב בזמן. זמן שבו אני פנויה מעיסוקים אחרים . ואז לראות לאן זה יוביל אותי. וכמובן להגדיר כללים מסוימים, אילוצים, של כמה זמן, כמה כסף, איך להתפרנס.

משהו שהסבתא תבין 1

יש משפטים שמטרתם להעביר מסר מילולי בצורה חופשית. ויש משפטים שמטרתם
לתאר פעולה לביצוע .

כדי להדגים את ההבדל בין שני סוגי המשפטים הנה השיר הבא:

הבה נלכה לחנות המצרכים
נקנה שתיים חלב אחד ביצים
ואחרי כן נכין פנקייקים

אם השיר הזה הוא תוכנית לפעולה. אז הוא מתאר את הפעולות של הליכה לחנות, קנייה של שני חלב ואחד ביצים והכנה של פנקייקים.
במקרה זה במידה והתכוונתי שנקנה גם אבקת אפייה אך לא הזכרתי זאת בשיר
יתכן שאחרי שנבצע את התוכנית שבשיר, תחסר לנו אבקת אפייה להכנת הפנקייקים.
יתכן שלא נוכל להכין פנקייקים.

אם השיר הוא פואמה בחרוזים לקריאה בלבד. אזי גם אם התכוונתי לכתוב אבקת אפייה
אך שכחתי, חסרון המילים לא יפגע בשימוש בשיר - קריאה.
אולי יהיו אנשים שיאמרו ששלושה חרוזים ברצף צריכים להיות מגוונים עם שורה לא מתחרזת כמו "ונקנה גם אבקת אפייה".
ויהיו הרבה אנשים שכלל לא ידעו שחשבתי לכתוב גם אבקת אפייה.


דוגמא נוספת

if self.wantToEat() then
self.eat()
self.changeState(happy)

if self.wantToSleep() then
self.sleep()
self.changeState(happy)

if self.wantLove() then
self.changeState(sad)
for person in people
if self.love(person)
then self.changeState(happy)

נאמר ששכחתי שבמקרה של אכילה, תנאי לכך שהאדם יאכל הוא שיכין לעצמו אוכל או יקנה אוכל.
אם הטקסט הזה הוא פואמה, אזי זה שחסר החלק על להכין או לקנות אוכל לא יפריע לקריאת הפואמה.
אולי המשמעות תשתנה קצת עם החלק הזה.

אם הטקסט הוא תוכנית פעולה, כמו תוכנה שתרוץ על המחשב. אזי כשהתוכנית תתבצע
פתאום יסתבר שיש שגיאה. שמישהו מנסה לאכול למרות שלא הכין וגם לא קנה משהו לאכול.